אל"מ (מיל') טליה לנקרי מובילה סיור ביישובי העוטף ומנתחת את הכשל המערכתי שהוביל לאירועי ה-7 באוקטובר, תוך הצגת תפיסת ההגנה החדשה של צה"ל.
המרחק הקצר בין בתי התושבים לגדר המערכת הפך למוקד של סיור ביטחוני מקיף, שביקש להבין כיצד התפיסה ההגנתית קרסה אל מול המציאות בשטח. אל”מ (מיל’) טליה לנקרי הובילה את המשתתפים בסיור לאורך גבול רצועת עזה, כשהיא מציגה את תפיסת ההגנה המתעדכנת של צה”ל ושמה דגש על יצירת אזור חיץ עמוק בשטח האויב.
הסיור נפתח בעיר נתיבות, במרכז שוורץ רייסמן, שם מתקיימות תוכניות טכנולוגיות מתקדמות לבני נוער בתחומי הפיזיקה, התעופה והכטמ”מים. השקעה זו בחינוך טכנולוגי נועדה להבטיח דור המשך איכותי לשירות משמעותי במערכת הביטחון, כחלק מחוסנה הלאומי של מדינת ישראל.
המשך הסיור באנדרטת “חץ שחור” חשף את הקרבה המטרידה לעזה, שבה השטח שמעבר לגדר היה פתוח לתצפית ולפעילות גלויה. לנקרי הדגישה כי מדובר בכשל מערכתי רחב, שבו סימנים מעידים בשטח לא זכו לתרגום מודיעיני בזמן אמת, והערכות שגויות בנוגע לכוונות האויב החליפו את ההתייחסות ליכולותיו המוכחות.
ההבנה כיצד תפיסת ביטחון נשענת על הנחות מופרכות מדגישה את הפער המסוכן בין הערכות מודיעיניות לבין איומים מוחשיים, ומסבירה מדוע השקט היחסי היה אשליה מסוכנת.
בתיאור המצב ערב האירועים, הסבירה לנקרי כיצד מרחב החיץ המקורי הצטמצם כמעט לחלוטין.. פעילות חמאס, מהפרחת בלונים ועד אימונים גלויים ליד הגדר, נראתה לכל מי שצפה לעבר הרצועה.. עם זאת, במקום להיערך לאפשרות של הסלמה, המערכת נשענה על תלות יתרה במודיעין ועל רצון להימנע מצעדים שיתפרשו כפרובוקציה.. מפקדים בשטח, כך עולה מהניתוח, נמנעו מלהפעיל נהלי כוננות מחמירים מתוך הנחה מוטעית שחמאס מורתע ולא יבחר לפעול.
הניתוח מצביע על כך שהכישלון לא היה נקודתי, אלא שרשרת של החלטות שהתקבלו מדרגי השטח ועד הפיקוד הבכיר, תוך הסתמכות על מודיעין ככלי מחליט במקום ככלי תומך. התוצאה הייתה חוסר מוכנות למלחמה, שבא לידי ביטוי בשחרור חיילים לביתם ובהתעלמות מסימנים שגם בדיעבד היו חותכים וברורים.
השורה התחתונה היא כי האמון בטכנולוגיה ובקונספציות מדיניות, במנותק מהדינמיקה המשתנה בשטח, יצר נקודת תורפה משמעותית שאפשרה את הפתעת המערכת.