אז יש קצת חדשות מעניינות לגבי הגירעון. נכון לחודש מרץ, הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.2% מהתוצר. זה אומר שהוא התכווץ ב-0.5% לעומת החודש הקודם. לפי מה שפרסם Misryoum, החישובים מראים תמונה קצת מורכבת – מצד אחד הייתה האטה מסוימת כי עבדנו עם תקציב המשכי, אבל מצד שני, ביומיים האחרונים של מרץ הייתה מין קפיצה כזו בתשלומים, מה שהביא את ההוצאות החודשיות ל-56.7 מיליארד שקל.
אני יושב פה, שומע את רעש המזגן החורק במשרד, ומנסה לחבר את המספרים. העובדות היבשות מדברות על הכנסות של 55.1 מיליארד שקל בחודש האחרון. אם מסתכלים מתחילת השנה, מדובר על 147 מיליארד שקל – גידול מצטבר של 10% לעומת התקופה המקבילה שנה שעברה. אבל רגע, הנה הנקודה המרכזית: מתוך הסכום הזה, 8.7 מיליארד שקל נכנסו בצורה חריגה. כולם מדברים על זה שזו כנראה ההשפעה של תשלומי המסים מעסקת וויז-גוגל. בלי הכסף הזה, התמונה הייתה נראית אחרת לגמרי, או אולי בעצם פחות אופטימית.
ומה לגבי ההוצאות? המצב שם דורש התייחסות. הוצאות הביטחון זינקו ב-19% לעומת ינואר-מרץ בשנה שעברה, שזה לא מפתיע אף אחד, נכון? לעומת זאת, המשרדים הכלכליים דווקא חסכו – הם הוציאו כמעט 8% פחות. קצת אירוני, אולי. המלחמה הזו שיבשה הכל, החל מהחזרי מס ועד להקלות שניתנו, מה שהוביל לירידה בהכנסות במקומות אחרים. אה, וגם נרשמה פגיעה של 700 מיליון שקל מהכנסות מייבוא.
צריך להזכיר שכל תשלומי המסים נדחו לסוף מרץ. המשק פעל בהילוך נמוך מאוד, אפשר להגיד. הכלכלן הראשי במשרד האוצר – לפי דיווחי Misryoum – העלה לא מזמן את תחזיות ההכנסות, אבל עכשיו נראה שיש פער של חצי מיליארד שקל לעומת מה שצפו.
בסוף, זה משחק מאוזן של ניגודים. מצד אחד ההכנסות החד-פעמיות הגדולות ממיסוי של חברות, ומצד שני הגידול בהוצאות בגלל הביטחון. יעד הגירעון ל-2026 עדיין עומד על 4.9%. התקציב ההמשכי בעצם עצר את הממשלה מלהשתולל, מה שהשאיר את הגידול בהוצאות על 4.3% בלבד – הרבה פחות ממה שתכננו בהתחלה בתקציב של 2026. אז בסוף, זה ככה ככה, אבל השוק הגיב בהקלה, לפחות לבינתיים.