מכפיל הרווח חוזר לכותרות: מה שנראה יקר, ומדוע ב-AI ובשינויי הרכב השוק קשה להסתמך עליו לבד. Misryoum.
המכפיל הוותיק ביותר בשוק ההון שוב מציב סימן שאלה: האם הוא באמת מספר לנו מי יקר בבורסה המקומית, או שזו רק תוצאה של שינויי הרכב ותנודתיות בענפים.
במרכז השיח נמצא מכפיל הרווח של מדד ת״א 125, שנמצא סמוך לרמות שיא אחרי זינוק של כשנתיים.. לפי הנתונים שעלו ב-Misryoum, המכפיל עומד סביב כ-24 על בסיס תוצאות השנה האחרונה, בעוד שבעשורים האחרונים הוא נע לרוב בטווח שבין 12 ל-16.. כלומר, לא מדובר בהשערה עתידית לפי תחזיות, אלא במדד שמנסה לתאר את השווי ביחס לרווחים שכבר נסגרו.
כאן נכנס הדיון על רלוונטיות: כשהמכפיל מרקיע שחקים, זה עשוי להעיד על תמחור גבוה, אבל גם על שינוי מבני שמחליף את סוג החברות במנוע המדד.
בכנס השקעות שבו הוצגו הדברים, במisryoum נשמעו טענות שמצביעות על כך שהשוואה היסטורית עלולה להיות “תמונה מעוותת”. הטענה המרכזית היא שהרכב המדדים בישראל השתנה, ולכן השוואה למדדים “של פעם” לא בהכרח משקפת את אותו שוק או את אותם מנגנוני רווח.
לפי התפיסה שהוצגה, בעבר השוק המקומי נשען יותר על בנקים וביטוח, עם מכפילים שנעו לרוב ברמות נמוכות יחסית.. בשנים האחרונות, תהליכי התייעלות ושינויים חשבונאיים יצרו מציאות חדשה, וכעת תחומי פעילות מסוימים נהנים מיציבות פיננסית שמצדיקה תמחור גבוה יותר.. במisryoum הדגישו את זה גם בהקשר של חברות ביטוח ופיננסים, לצד ציפיות לצמיחה גם בתחומי טכנולוגיה ויישומים שונים של בינה מלאכותית.
במילים פשוטות, כשמדד נראה יקר, השאלה הראשונה היא “יקר ביחס למה”. אם מנוע המדד כבר לא אותו מנוע, המכפיל יכול להישאר מדד אמיתי, אבל לפרשנות ההיסטורית שלו יש מגבלות.
במקביל, בבית השקעות ב-Misryoum ניסו “ליישר קו” בין העבר להווה דרך התאמה של המכפיל ההיסטורי להרכב הסקטוריאלי הנוכחי של ת״א 125.. התוצאה הייתה שלמרות שהמכפיל גבוה יותר היום, הוא לא מוצג כחריג באופן קיצוני כשמביאים בחשבון את ההרכב.. במisryoum נרמז גם שהמסר למשקיעים הוא לא בהכרח לצאת מהשוק, אלא לשקול משקל יתר בתיק המקומי לפי הערכת הצמיחה לאחר התקופה המורכבת.
אחרי שמבינים את הבעיה, חוזרים לבסיס: מכפיל רווח הוא כלי ותיק מאוד למדידת שווי ביחס לרווחים, שמבוסס על חלוקת שווי החברה ברווח השנתי שלה.. הוא משמש משקיעים כדי לענות על שאלות כמו כמה שנים “על הנייר” יידרשו כדי להחזיר השקעה דרך הרווחים, וכדי להשוות בין חברות בעלות מאפיינים דומים או בין שוק לבין רמות עבר.
עם זאת, ב-Misryoum הדגישו שהדיון השתנה עם הזמן: בעידן שבו ענפים משתנים מהר, אי הוודאות גדלה, ולעתים אין עדיין רווחים יציבים אלא צפי ותזרים עתידי, מכפיל “נוכחי” עלול לא ללכוד את הסיפור.. באותו הקשר הוזכרה הטענה שעולם ה-AI מוסיף קושי, במיוחד במצבים שבהם יש נפילות חדות או זינוקים שמערערים את ההנחות המסורתיות.
בסוף היום, הוויכוח על מכפיל רווח לא נוגע לכלי בלבד, אלא לאופן שבו קוראים את המציאות המשתנה: האם הרווחים משקפים את העתיד או שהשוק כבר “מתמחר” תרחיש שבו הרווחים ישחקו. לכן, ב-Misryoum מציעים להשלים את התמונה עם אינדיקטורים נוספים, כמו איכות הנהלה, מותג וחוזקות שאינן נמדדות ישירות דרך המכפיל.
במגדל ביטוח ופיננסים, למשל, הוסבר ב-Misryoum שכדי להשתמש במכפילים צריך להתאים לסקטור: במקרים מסוימים, כמו תחומי קמעונאות המזון, המכפילים יכולים להיות רלוונטיים אך דורשים כוכבית סביב נכסים כמו מזומן ונדל״ן ושאלות תמחור לגבי מתי ואם ייצקו מהם ערך.. המסקנה שעלתה היא שמכפיל רווח יכול להיות נקודת התחלה, אבל לא תחליף לשילוב בין תמחור, סיכונים, והבנת המנוע העסקי.
לכן, דווקא כשנראה שמדד “יקר”, כדאי לזכור שזה לא רק מספר אחד על מסך. זה מבחן להבנה: איזה סוג חברות נמצאות שם, איך הן מרוויחות היום, ומה השוק באמת מצפה שיקרה מחר.