בית המשפט הכלכלי אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד אייסקיור מדיקל ונושאי משרה וקרנות, בטענה להסתרת מידע מהותי לפני הנפקה פרטית ב-2021.
החלטה משפטית שמטלטלת אמון: בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת אייסקיור מדיקל, נושאי משרה וקרנות פרטיות.
לפי הבקשה שהוגשה ביולי 2021, אייסקיור הסתירה מציבור המשקיעים מידע מהותי עובר להנפקה פרטית שערכה במרץ 2021. בחברה פותח טיפול בהקפאה לגידולים שפירים וממאירים בשד, וב-2021 קיבלה אישור FDA לשיווק המוצר שלה לסרטן השד.
המרכז של הדיון נסב סביב מידע שלטענת התובעים היה בידיה של החברה לפני ההנפקה. בין היתר נטען כי אייסקיור לא שיתפה את הציבור בכך שהגישה בקשה ל-FDA להכיר במוצר שלה כמכשיר פורץ דרך, מה שעלול היה להשפיע על ציפיות המשקיעים ועל מסלול רגולטורי של אישור מהיר.
בשלב זה, השופט מגן אלטוביה קבע שברמה הנדרשת להחלטה, אייסקיור, נושאי המשרה רון מירון ואייל שמיר, והקרנות לא גילו מידע מהותי לציבור המשקיעים. בכך, כך נקבע, נוצרה תשתית להמשך בירור של הטענות.
במילים של דיני ניירות ערך, ההכרעה הזו מחדדת את האופן שבו “מידע רלוונטי” אמור לעבור לציבור לפני החלטות השקעה משמעותיות. לכן, מעבר לסכסוך ספציפי, מדובר גם במסר רגולטורי לשוק.
לצד סוגיית הגילוי, אושרו עילות נוספות שמבקשות להראות שהיו גם דיווחים מטעה, פגמים בהליך אישור ההנפקה הפרטית, הפרת חובות נושאי משרה וקיפוח בעלי מניות המיעוט. על פי המפורט בהחלטה, אם אכן התמונה שנמסרה לציבור לא שיקפה את כלל המידע שהיה ביד החברה, עשויה להיות לכך השלכה על ההחלטות שנלקחו.
השופט התייחס לכך שההנפקה הייתה משמעותית במיוחד מבחינת דילול בעלי המניות מהציבור, ובנסיבות כאלה נדרש פירוט רב יותר לגבי תוכנית ההשקעה שבגינה בוצע גיוס ההון. בנוסף, נקבע כי החברה לא גיבשה אסטרטגיה לשימוש בכספים שגויסו באופן שיש בו די, ולא די בהצהרה כללית על יכולתה “לבנות אסטרטגיה” כדי לייצר ערך.
עוד עלה מהחלטה תמיהה לגבי הדרך שבה תוארו בפני משקיעים סיכויי הבקשה ל-FDA. לפי ההכרעה, השילוב בין אמירה שהסיכויים “אינם גבוהים” לבין טענה לתוצאות ביניים מצוינות ולכך שהמידע המקצועי היה עשוי לתמוך בסיכוי גבוה יותר, מציב שאלות שלא נפתרות רק בהצהרות כלליות.
כאן בדיוק החשיבות של הגילוי המוקדם: כשמשקיעים מקבלים מידע שאינו משלים את התמונה, גם החלטה “פורמלית” עלולה להפוך לשגויה מבחינת ההוגנות והסבירות שקובע הדין.
במסגרת ההחלטה נקבע כי רכיבי המידע שעמדו לרשות החברה לפני ההנפקה יצרו תמונת מצב הכוללת התקדמות מהותית בפעילות הליבה. המשמעות המשפטית היא שלפי דיני ניירות ערך, הייתה קיימת חובת גילוי לפני אישור ההנפקה הפרטית. השופט קבע שמדובר במידע שעשוי להשפיע באופן מהותי על משקיע סביר הן לעצם ההשקעה והן לתנאיה.
את התובע הייצוגי מייצגים עוה״ד יעקב סבו, חגי קלעי ואוהד רוזן.. את אייסקיור ונושאי המשרה מייצגים עוה״ד נועה הבדלה ודויד ארז, ויתר הנתבעים מיוצגים על ידי עוה״ד רונן עדיני, אופיר מנצ׳ל, זוהר לנדה, אייל נחשון ועמיתי סטולר.. מחברת אייסקיור נמסר ל-Misryoum כי החברה מצרה על ההחלטה, סבורה שמדובר בהחלטה שגויה מיסודה, ושוקלת את המשך צעדיה, לרבות הגשת בקשה לדיון חוזר למחלקה הכלכלית.
בסופו של דבר, אישור תביעה ייצוגית הוא נקודת מפנה שמחזירה את המחלוקת לשולחן ובודקת, שלב אחר שלב, כיצד התנהל הגילוי למשקיעים ומה המשמעות של פער בין מה שידוע לחברה לבין מה שמוצג לציבור.